"לא כבוד יש פה ולא משפחה"
ענת דוידוב על הרצח המחריד של מייסר עותמאן, המתווסף למקרים רבים של רצח נשים על רקע כבוד המשפחה במגזר הערבי: "נזדעזע עד הרצח הבא" • טור אישי
מייסר עותמאן, אמא לארבעה ילדים קטנים, נרצחה הבוקר בביתה, לעיניי ילדיה. "כשהגענו למקום, היא הייתה ללא דופק וללא נשימה", סיפר הפרמדיק, "הפציעה שלה הייתה חודרת, ונאלצנו לקבוע את מותה במקום".
מייסר הייתה גרושה, חיה עם בן זוג, בשכונת חליסה בחיפה, שם גם נולדה. תלונות מוקדמות שלה במשטרה לא מוכרות, לפחות לא רשומות, לא כלפי בעלה לשעבר ולא כנגד בן הזוג. גם גיסתה של מייסר, נדאא, נרצחה כשהייתה בת 19 בסה"כ ע"י אחיה, האני, וגופתה נמצאה שנים אחרי ביער באזור זיכרון יעקב. הרוצח טען מאוחר יותר, כי עשה את המעשה בגלל התנהגות "לא הולמת", כדבריו. רצח על כבוד המשפחה.
לא כבוד יש פה ולא משפחה. הם רוצחים אותן כי אפשר. הם רוצחים אותן כי יש להם נשק בלי הגבלה, והמשטרה לא מעזה להתמודד עם מאות אלפי נשקים שמסתובבים חופשי בחברה הערבית. ב־2017 המדינה הקצתה 300 מיליון שקלים לטיפול באלימות נגד נשים בישראל בכלל.
עשרות נרצחות בכל שנה. ארבעה דו"חות מבקר מדינה נכתבו בעניין מ־2002. נכתבו והעלו אבק. למה מתוך ה־300 מיליון נוצלו בפועל כ־120 מיליון בלבד? כי אפשר. כי חיי נשים בישראל מופקרים. אישה נרצחה. ארבעה יתומים נותרו ללא אמא. קצת נזדעזע, קצת נגיד אוי אוי אוי, עד לרצח הבא.
