אביה של סרבנית הגיוס תמר אלון: "אני גאה מאוד בכך שיש לי בת שלא הולכת עם העדר"
חן אלון, סרבן שירות בשטחים ואביה של תמר אלון שמסרבת להתגייס וכלואה כבר 74 ימים בכלא צבאי אמר לגבי גזית: "היא וחברותיה חושפות את הכיבוש במערומיו. בגלל הכיבוש ישראל היא לא מדינה דמוקרטית"
תמר זאבי ותמר אלון, שתי צעירות, יושבות כבר 74 ימים בכלא צבאי כיוון שהן מסרבות להתגייס לצה"ל, בשל היותו לדבריהן, צבא הכיבוש. חן אלון, אביה של תמר אלון, שבעצמו סירב לשרת בשטחי יהודה ושומרון וישב בשל כך בכלא צבאי, ליווה היום (שני) את ביתו למשפט צבאי נוסף בבקו"ם. בראיון לגבי גזית אמר אלון: "תמר ותמר נכנסו לבקו"ם, יישפטו ויחזרו לבית כלאן. החברה השלישית, עתליה בן אבא, נכנסת גם היא לכלא, בפעם הראשונה. זה התחיל כטפטוף של נשים אמיצות ולאט לאט הן מחזקות אחת את השנייה. כרגע אנחנו לא יודעים מה הצבא מתכנן. גם הפרידו ביניהן כדי לשבור את רוחן, אבל הן נחושות להמשיך כמה שצריך. חוויית כליאה היא לא קלה. אני זוכר אותה מעצמי. ישבתי בכלא שש. הן מאוד לא מפונקות בכלא ומשתתפות שם בשיח ער עם המעגלים המוחלשים בחברה הישראלית".
"הבת שלי תמר מתנגדת לכיבוש ואפילו מעשה של יחיד, של בודד, הוא אלטרנטיבה שמעוררת את החברה הישראלית לשאול איך קורה שנערות נפלאות כאלה עושות את המעשה הלכאורה קיצוני הזה", אמר אלון. "הייתי תומך בבת שלי בתמיכה גורפת, גם אם היא הייתה מתגייסת, אבל אני מאוד מאוד גאה, כמו ההורים של תמר זאבי ושל עתליה, שיש לי בת שיש לה עמוד שדרה והיא לא הולכת עם העדר. הן חושפות את הכיבוש במערומיו. מה שהן עושות הוא בדיוק ההפך מפינוק, אלא נובע מאיזה אומץ להגיד, אנחנו לא מתייאשות, לא מוותרות ועושות מעשה שידליק נורות אדומות אצל אנשים ויעורר אותם לעשות מעשים כאלה, של אומץ לב אזרחי, אינדיבידואליזם ואי-הליכה עם העדר. הבעיה שלנו היא הצייתנות העיוורת, לא הסרבנות".
"לצבא יש אינטרס להסתיר את הכיבוש", הדגיש אלון, "לכן הם ינסו למוסס ולהסתיר ולהציע כל מיני דילים וכל מיני מקצועות (צבאיים) שלכאורה לא נוגעים לכיבוש. הציעו להן לשרת בשב"ס, ויש את כל הטענות שאם תהיי מורה חיילת לא תהיי חלק מהכיבוש. אבל זה דיון נקודתי. הן לא מדברות על תפקידים ספציפיים. הציעו להן לשרת בשירות לאומי, אבל שירות לאומי יכול לעשות רק מי שקיבל שחרור מהצבא והן לא רוצות לשקר ולהגיד שהן דתיות או שיש להן בעיה בגב או משהו. הן אומרות, אנחנו לא מוכנות להיות חיילות בצבא הכיבוש. הן כן מוכנות ורוצות לעשות כל שירות לאומי, בהדרכה, הן אגב עשו את זה בתנועת 'הצופים'. הם בחורות מאוד מעורבות חברתית שרוצות לתרום".
גזית טען שגם אם מתנגדים לכיבוש אי אפשר לקחת את החוק לידיים. "כולנו מעריצים את גנדי, את מרטין לותר קינג ונלסון מנדלה שהפרו חוקים לא חוקיים", השיב אלון. "למה אנחנו מעריצים אותם כל כך? כי בשעתו, כשהם עשו את זה, אי אפשר היה לראות שיש אלטרנטיבה. כל התנגדות לא אלימה למאבק זכויות אדם, שהיא בתוך מסגרת של מאבק לא אלים, היא לגיטימית, גם אם היא לא נעימה לנו ואנחנו לא אוהבים אותה. היא אמורה להיות חלק מהמשחק הדמוקרטי והיא סופר-לגיטימית בהקשר של יצירת אלטרנטיבה לקיבעונות מחשבתיים שאנחנו לכודים בהם עכשיו. סירוב מצפוני הוא חלק מהזכויות הדמוקרטיות שמוכרות בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם. במובן הזה הן לא מפירות את השלווה הסטואית הצייתנית של החברה הישראלית והן כן מוכנות לשלם את המחיר".
גזית טען שהכיבוש הוא הכרעה דמוקרטית של הרוב בישראל. אלון השיב: "כמו שארצות הברית לא הייתה דמוקרטית כי לשחורים לא היו זכויות, ישראל הכובשת איננה דמוקרטית כי לפלסטינים אין זכויות. איך ייתכן שמישהו מאמין בדמוקרטיה וחושב שיש לנו זכות דמוקרטית להחליט לכבוש 3.5 מיליון אנשים? איזה קשר יש פה לדמוקרטיה? אנחנו כופים ואוכפים משטר צבאי בשטחים. גם אם הוא הוחלט בהחלטה דמוקרטית. אפילו בנט וחבר מרעיו מודים שהפלסטינים נמצאים תחת כיבוש. חזרנו לארץ אבותינו? אי אפשר להתעלם מהעובדה שזכויות האדם הבסיסיות של 3.5 מיליון אנשים מופרות. יש עם של עבדים תחתנו, שלא נהנים מהדמוקרטיה שאנחנו נהנים ממנה. הן מסרבות כי הן מנסות להציע אקט דמוקרטי נגד הכיבוש שהוא הרס הדמוקרטיה".
גזית שאל מה יקרה אם בעקבותיהן ילך כל הצבא ויסרב פקודה, ואלון ענה: "בחייאת רבאק, כולם יסרבו? אנחנו קרובים לזה? זו בכלל אופציה? אז לשאול מה יקרה אם כולם יסרבו זה לא טיעון, זו הפחדה. הציבור לא טיפש, הוא מפוחד ומוסת ומשתמשים בו. אנחנו עושים את זה מאהבה גדולה למקום הזה. מתקווה ונחישות לא לוותר ולא לעוף מפה. אלא להגיד אנחנו רוצים לחיות כאן, אבל לא נסכים לחיות במקום שהוא מדכא באפרטהייד. נתנגד התנגדויות אזרחיות לגיטימיות ונשב בכלא אם צריך, ולא נפסיק להגיד שאפשר לחיות פה אחרת".
